נוהל מס 00.02 הגדרות ומונחים

מינהל מקרקעי ישראל
אגף מידע, שליטה, בקרה ואו"ש
תאריך פרסום: 02/02/2012

אל: _______________________

נוהל מס' 00.02 – מעודכן
הגדרות ומונחים
1. הנוהל הותאם למתכונת הנהלים החדשה.
בנוסף, נוספו מונחים והגדרות כלהלן:
צו בית משותף ,קרוב, רישום משכנתא, שטח מוסדר, שטח לא מוסדר, תוספת בנייה.
2. לפעולתכם בהתאם.

בברכה,
בנצי ליברמן
מנהל המינהל

העתק: מנהלת אגף מידע, שליטה בקרה ואו"ש
ראש גף ניתוח מערכות

נהלי מינהל מקרקעי ישראל – אגף מידע
00.02 – הגדרות ומונחים
הבהרה: נוהל זה הוא מסמך המסדיר את עבודת המינהל, ואין בו כדי לבסס זכויות או חובות.
הקובע הוא החוזה שבין המינהל לחוכר והחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

תוכן עניינים עמ'

1. כללי 3
2. רשימת הגדרות ומונחים 3

1. כללי
• רצ"ב הגדרות למונחים המופיעים בשכיחות רבה בקובץ הנהלים.
• ההגדרות מופיעות בסדר א"ב.
• ההגדרות שלהלן מתאימות למונחים שמופיעים בכלל נוהלי המינהל למעט במקרים מיוחדים, בהם נקבעו הגדרות שונות בנוהלים ספציפיים.

2. רשימת הגדרות ומונחים
א
אחראי ארצי עובד שהתמנה כאחראי לטיפול בנושאים או תחומים מסויימים במסגרת האגף.
אחראי מחוזי עובד שהתמנה כאחראי לטיפול בנושאים או תחומים מסויימים במסגרת המחוז.
אינשאט מחוברים הרשומים בנפרד מהקרקע.
ב
בניה נמוכה מקרקעין מבונים למגורים בבניה צמודת קרקע וכל מקרקעין מבונים למגורים שאינם בניה רוויה (הכוונה לבתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים דו משפחתיים או ארבע משפחתיים צמודי קרקע וכיוצ"ב).
בניה רוויה בנין הרשום כבית משותף או ראוי להירשם בעתיד כבית משותף, על פי חוק המקרקעין התשכ"ט 1969, בן שתי קומות ומעלה ואשר יש בו ארבע יחידות דיור לפחות, כאשר בכל קומה לפחות יחידת דיור אחת.
בעל זכויות בעל זכויות חכירה (חוכר), שכירות או הרשאה לשימוש בקרקע או בעל זכות אחרת במקרקעין.
ג
גוף ציבורי משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים, רשות מקומית וגוף הממלא תפקידים ציבוריים על פי דין.
גורם משכן (חברה משכנת) גוף המאכלס/המשכן את הבניין והמלווה את החוכר ממועד רכישת זכות החכירה דרך הפנייתו למינהל עד לרישום החכירה בלשכת מרשם המקרקעין.
ד
דירקטור דירקטור מטעם המדינה בחברה אשר מונה לתפקיד זה ע"י שר כפי הקבוע בחוק החברות הממשלתיות תשל"ה – 1975.
דמי היתר הסכום שעל החוכר לשלם למינהל כתנאי למימוש זכויות בקרקע שלא הוענקו לו לפי חוזה החכירה שבידו, בהתאם לנהלי המינהל.

דמי הסכמה תשלום שעל החוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס.
דמי חכירה
ראשוניים (דח"ר) סכום חד פעמי השווה לחלק מערך הקרקע, ששילם החוכר למינהל (או שנזקף לזכותו) בעת רכישת זכות החכירה.
דמי חכירה שנתיים (דח"ש) התשלום שמשלם החוכר למינהל מדי שנה בשנה, במהלך כל תקופת החכירה, בגין שימוש במקרקעין בהתאם למטרת ההקצאה.
ה
היוון דמי חכירה שנתיים סך התשלומים העתידיים למינהל, עבור תקופת החכירה או יתרתה בתשלום חד-פעמי מראש.
היטל השבחה תשלום לרשות המקומית בעבור עליית שווי המקרקעין בעקבות אישור תכנית מפורטת או שינוי בתכנית הקיימת. גובה היטל ההשבחה נקבע למחצית מערך ההשבחה, כלומר, חצי מההפרש בין שווי המקרקעין בשימוש החדש לבין שוויו בשימוש הקודם.
הנהלה מורחבת (הנמו"ר) ההנהלה, המורכבת מחברי הנמ"צ ומנהלי המחוזות.
הנהלה מצומצמת (הנמ"צ) ההנהלה המצומצמת, המורכבת ממנהל המינהל, וממנהלי האגפים:
שיווק וכלכלה, חוכרים, החקלאי, תכנון ופיתוח, מידע, שליטה ואו"ש, בעלות רישום ורכישות, מינהל ומשאבי אנוש, חשבות, ייעוץ משפטי.
מנהל/ת האגף לביקורת פנימית ישמש/תשמש כמשקיף/ה.
הסכם הרשאה הסכם המייעד קרקע לשימוש זמני ולמטרה שהמינהל אישר ושניתן לביטול לפי צרכי המינהל.
הסכם פיתוח (חוזה פיתוח) הסכם המייעד קרקע לבנייה למטרה ובתנאים שהמינהל אישר. בהתקיים תנאיו, זכאי היזם להתקשר עם המינהל בחוזה חכירה.
העברת זכות
החכירה העברתה של זכות חכירה במקרקעין בשלמותה או בחלקה או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה.
ו
ועדת עסקות עליונה ("מסלול אדום") ועדה שתפקידה לדון בנושאים עקרוניים הקשורים בתהליך הכנה
ואישור עסקות וכמו כן לדון בעסקות ספציפיות שהועברו אליה באמצעות הוועדה הארצית לעסקות
הרכב הועדה הוא:
יו"ר : מנהל המינהל.
חברים: מנהלי האגפים – שיווק וכלכלה, כספים ויעוץ משפטי וכן: חקלאי – בעסקות שבתחום אחריותו, רישום בעלות ורכישות – בעסקות שבתחום אחריותו.
משקיפים: מנהלי האגפים- מידע, תכנון ופיתוח, ביקורת פנים ומנהלי המחוזות
ועדת ארצית לעסקות ("מסלול ירוק") ועדת משנה לועדת עסקות מרכזית שתפקידה הוא: לדון בעסקות, לאשרן, לדחותן או להעבירו לדיון בועדת עסקות עליונה.
הרכב הוועדה:
יו"ר: מנהל אגף שיווק וכלכלה.
חברים: מנהלי האגפים: חקלאי, רישום בעלות ורכישות, כספים ויעוץ משפטי או נציגיהם.
ועדת תכנון (רשות סטטוטורית) לפי משמעותה בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965.
ח
חברה ממשלתית חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית, בידי חברת בת ממשלתית או בידי חברה ממשלתית יחד עם חברת בת ממשלתית אחרת.
חברה ממשלתית
עירונית חברה המשותפת למדינה ולרשות מקומית כך שבמחצית זכויותיה מחזיקה המדינה ואילו ברבע,לפחות, מחזיקה רשות מקומית, או חברה שבשליטת הרשות המקומית.
חברה מעורבת חברה שאיננה חברה ממשלתית אשר מחצית או פחות מכח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות מחצית ממספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה.
חוזה חכירה (הסכם חכירה) הרוכש דירה, בית, חנות, בית מלאכה או כל נכס אחר על אדמות המנוהלות על ידי המינהל חותם על חוזה חכירה עם המינהל. חוזה זה מבטיח את זכויות החכירה (שכירות לתקופה ארוכה) אך הבעלות על הקרקע נותרת בידי מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח.
חוכר בעל זכות החכירה בתוקף חוזה בר תוקף עם המינהל.
ט
טאבו לשכות מרשם המקרקעין במשרד המשפטים.
י
יובל חכירה בקרקע עירונית מועד סיום 49 השנים של תקופת החכירה המקורית.
קביעת "יובל" החכירה לתקופה של 49 שנים מבוססת על האמור בספר ויקרא פרק כה' פסוקים ח-י"ג.
יזם אדם, תאגיד, חברה או כל גוף משפטי אחר איתו מנהל המינהל מו"מ להקצאת שטח או להרשאה לשימוש בשטח וכן כל אחד מאלה שחתם על הסכם פיתוח עם המינהל.
מ
מאגר מידע מרכז להחסנת מידע באמצעות מערכת עיבוד נתונים אוטומטית או ידנית.
מועצת מקרקעי ישראל מועצת מקרקעי ישראל הוקמה על פי חוק מקרקעי ישראל תש"ך – 1960. המועצה קובעת את המדיניות הקרקעית שלפיה ינוהלו מקרקעי ישראל והיא המפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי ישראל ומאשרת את תקציבו.
מורשה מי שקיבל מהמינהל קרקע לשימוש זמני על פי הסכם הרשאה.
מושע בעלות משותפת במקרקעין.
מינהל מינהל מקרקעי ישראל.
מכרז מצומצם (סגור) מכרז בדרך של פנייה, בכתב, למספר מוגבל של מציעים.
מכרז פומבי (פתוח) מכרז המתפרסם בעיתונות ואינו מוגבל למספר מסויים של מציעים.
מקרקעי יעוד כהגדרתם בסעיף 107 בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969.
מקרקעי ישראל שטחה של מדינת ישראל כ-22 מיליון דונם. כ-93% משטח זה הם מקרקעי ישראל, דהיינו מקרקעין בבעלות מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח.
מקרקעין קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה חיבור של קבע.
משק עזר שטח שאינו נחלה ומיועד ליחידת מגורים אחת ולעיבוד חקלאי.
אין הכרח ששטח העיבוד ושטח המגורים יהיו רציפים.
נ
נחלה קרקע חקלאית הכוללת בתוכה מגורים ומשק חקלאי, נמסרה לצורך פרנסה ומגורי מתיישב, ומהווה יחידה משקית חקלאית אחת, אשר את גודלה קבע שר החקלאות, בהתייעצות עם מינהל התכנון שליד משרד החקלאות ואשר הוחכרה לו בתנאים הנהוגים במינהל לגבי נחלות.
נכס מקרקעין שבניהול המינהל: בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוח או קק"ל.
ע
עסקה כל פעולה או התחייבות כלשהי: הסכם רכישה, הסכם מכר, הסכם חליפין, הסכם חכירה, הסכם פיצויים בקרקע או בכסף, הסכם שכירות, הסכם פיתוח, הסכמי הרשאה, זכות הנאה, התחייבויות למשכנתאות, אופציות, הקפאות, זכויות קדימה, הערות אזהרה וכל אזהרות והתחייבויות אחרות שיש בהם קביעת כל זכות בנכסים, שנוצרו לפי מסמך בכתב.
פ
פיצול מגרש הינו חלוקה של שטח המגרש לשני מגרשים או יותר לפי תב"ע, כאשר לפחות אחד המגרשים שנוצרו מהפיצול מבונה וממשיך לשמש למטרה המקורית.
ק

קרוב
לעניין העברת זכויות במגורים- בן זוג לרבות ידוע בציבור כבן זוג או, גרוש/ה
במסגרת הסכם גירושין, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא בן הזוג,
מאמץ ומאומץ ובן זוגו של כל אחד מאלה.
צ
צו בית משותף

צו זה הוא אמצעי לחלוקת קרקע לתת חלקות (דירות(.
מבנה שיש בו שתי יחידות דיור ויותר יירשם כבית משותף.
ר
רישום משכנתא משכנתא משמשת כערבות להבטחת החזר הלוואה.
במקרה שהלווה אינו פורע את חובו, ההלוואה יכולה להיפרע על ידי מימוש הנכס הממושכן. משכנתא היא משכון על מקרקעין, הנרשמת בלשכת רישום המקרקעין (מלווה עשוי להיות בנק, חברת ביטוח או גורם אחר). כל זמן שהנכס לא רשום בטאבו, המינהל נותן התחייבות לרישום הערת אזהרה בעת רישום הנכס בטאבו.
רשות מקומית אחת או יותר מהרשויות הבאות: עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.
ש
שטחי עיבוד שטחים המיועדים לעיבוד חקלאי או לנטיעות לתקופה העולה על חמש שנים.
שטח מוסדר שטח שהופעלו לגביו הליכי הסדר מקרקעין על פי חוק. בסיום התהליך מתקבלת מפת גוש עם חלקות שנמדדו במדויק ולכל חלקה ישנו רישום בעלות סופי בספרי המקרקעין.
שטח לא מוסדר ראו לעיל "שטח מוסדר". שטחים לא מוסדרים רשומים במרשם המקרקעין,
אלא שמרשם זה טרם עבר את תהליך ההסדר, ועל כן אינו מדויק דיו.
שינוי בניצול אחוזי הבנייה במגרש שינוי באחוזי הניצול פירושו תוספת אחוזי ניצול על אלו המאושרים על פי תכנית בנין העיר במסגרת היעוד הקיים.
שינוי ייעוד המגרש שינוי ייעוד משמעותו – שינוי מטרת החכירה המקורית, למשל: הקמת מבנה תעשייה או בית מלון במקום בית מגורים.
שינוי ניצול/יעוד "עסקת שינוי יעוד וניצול הינה": הגדלת זכויות בנייה שאינה בגדר "תוספת בנייה".
בתעסוקה: בעקבות מימוש העסקה יוגדלו אחוזי הבנייה למעלה מפי שניים מאחוזי הבניה הכוללים הקיימים.
"שינוי ניצול": הגדלת זכויות בנייה מעבר למה שמקנה חוזה החכירה הקיים. (בנוגע להגדלת זכויות במסגרת החוזה הקיים ראו הגדרת "תוספת בניה" להלן).
"שינוי יעוד": שינוי יעוד המקרקעין ממה שמוגדר בחוזה החכירה ליעוד אחר עפ"י תב"ע תקפה.
ת
תוספת בנייה תוספת שטח בנייה מקורה למבנה קיים. המשמשת למטרת החכירה המקורית (בתנאים המפורטים בנוהל תוספת בניה 36.22), וכן הקמת יחידת דיור נוספת, ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים:
א. בבניה צמודת קרקע למגורים- לא תתוסף , בעקבות מימוש תוספת הבניה, יותר מיחידה אחת.
ב. בתעסוקה-תעשייה, משרדים, מסחר ומלונאות-תוספת הבנייה תהא
במסגרת הרחבת המבנה הקיים, ובעקבות מימושה לא יגדלו אחוזי
הבנייה במגרש למעלה מפי שניים. (ראו החלטת מועצה 1186).
תכנית כמשמעותה לפי חוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965.
תכנית המגדירה את יעוד הקרקע, חלוקת הקרקע למגרשים ואופן השימוש בהם.

No Comments Yet.

Leave a reply

You must be logged in to post a comment.

שינוי גודל גופנים