מושגי יסוד בסיסיים עורכת ומביאה לאתר דלית ביטון מ 'דלית ב.ק. אדריכלים'

    אגודה שיתופית

אגודה שיתופית הינה אישיות משפטית עצמאית המאגדת בעלי מקצוע דומים או אנשים ממעמד דומה על מנת לנהל את ענייניהם הכלכליים ע"י פעולות משותפות, כאשר התוקף המשפטי של האגודה השיתופית, והכח לפעול במוסדותיה, קביעת הזכויות והחובות של חבריה מוסדרים בפקודת האגודות השיתופיות, בתקנות שהותקנו מכוח הפקודה וכן בתקנון האגודה.

אגודה שיתופית הוקמה לראשונה באנגליה במאה ה-19, והובאו לארץ כחלק מהחשיבה הסוציאליסטית. על פי פקודת האגודות השיתופיות מ – 1933, כל חבר בני-אדם המונה לפחות 7 אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית.

    אזורי עדיפות לאומית

אזורי עדיפות לאומית וקו עימות כהגדרתם בסעיף ה' (סיוע ותמריצים בתחום השיכון) להחלטת ממשלה מס' 2228 מיום 14.7.2002, וכל החלטת ממשלה המעדכנת החלטה זו.

    אישור זכויות

אישור/מסמך החתום על ידי מינהל מקרקעי ישראל שהינו בעל תוקף משפטי מחייב באשר למידע אודות נכס שאינו רשום בטאבו, ובו פירוט בעלי הזכויות בנכס, רישומי שיעבודים, עיקולים, צווי מניעה וכד'. הנפקת אישור הזכויות כרוכה בתשלום אגרה.

    אסיפה כללית

הרשות העליונה של האגודה השיתופית אליה כפוף ועד ההנהלה של האגודה, ובה מתקבלות ההחלטות המהותיות של האגודה.האסיפה הכללית חייבת להתכנס לפחות פעם בשנה, ובה מאושרים מאזני האגודה והדוחות הכספיים.החלטות באסיפה הכללית מתקבלות ברוב רגיל ובהתאם להוראות תקנון האגודה. כל עוד התקבלו החלטות האסיפה הכללית כדין, נמנע בית המשפט מלהתערב בהחלטות או בשיקול דעת האסיפה הכללית.

    בית מקצועי

בית שנבנה בד"כ ע"י הסוכנות היהודית לא"י על שטח מצומצם משטחו של משק חקלאי, המיועד לבעלי המקצוע אשר נתנו שירותים לאגודה וקיבלו זכות שימוש בנכס למגורים בעלות מופחתת. לעיתים, במהלך השנים משתנה מעמדו של המשק חקלאי אשר הוקצה לחברי האגודה, והוא הופך ליחידת מגורים מצומצמת דוגמת בית מקצועי.
יש ליתן את הדעת לכך, כי פעמים רבות קיומו של השינוי בזכויות החברים, אינו בא לידי ביטוי במצבו הפיזי של המשק וגבולותיו או ברישומי האגודה ומינהל מקרקעי ישראל.

    בן ממשיך

הגדרת בן ממשיך עפ"י תקנות האגודות השיתופיות – בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכח ירושה במשק חקלאי כבעל, כחוכר, כחוכר משנה או כבר רשות, לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב.

    בר רשות

מעמדו המשפטי של חבר האגודה, זכות אישית שאינה קניינית אשר אופיה וגדריה נקבעים בהתאם להסכמת הצדדים בהסכם הרישיון.

    דמי היוון

חוכר רשאי להקדים את תשלום יתרת דמי החכירה העתידים ע"י היוונם ותשלומם כבר בשלב זה. המדובר באקט של מימון .

    דמי היתר

הסכום שעל החוכר לשלם למינהל כתנאי למימוש זכויות בקרקע, שלא הוענקו לו לפי חוזה החכירה שבידו, בהתאם לנהלי מינהל מקרקעי ישראל. כאשר ניתנת ע"י מינהל מקרקעי ישראל אפשרות בניה נוספת על אפשרויות הבניה המאושרות בהסכם החכירה, נדרש החוכר להוסיף ולשלם בגין הבניה הנוספת. דמי היתר נגבים בשלושה מקרים: שינוי ייעוד, תוספת בניה, פיצול המגרש.

    דמי הסכמה

מס החל על מוכר זכויותיו בנחלה לצורך העברת הזכויות בנחלה ע"ש הרוכש, מס המוגדר כ- "חלקו של ממ"י בעליית ערך הקרקע".
לאור העובדה שהזכויות בנחלה אינן מהוונות, על בעל הזכות בנחלה לשלם דמי חכירה לממ"י, ובהעדר תשלום דמי היוון על בעל הזכות לשלם לממ"י דמי הסכמה בעת מכירת הזכויות.

    דמי חכירה ראשוניים

סכום חד פעמי השווה לחלק מערך הקרקע, ששילם החוכר למינהל (או שנזקף לזכותו) בעת רכישת זכות החכירה.

    דמי חכירה שנתיים

תשלום שמשלם החוכר למינהל מדי שנה בשנה, במהלך כל תקופת החכירה, בגין שימוש במקרקעין בהתאם למטרת ההקצאה.

    דמי רכישה

במסגרת החלטה 1155, תינתן לחוכר אפשרות לרכוש את מלוא הזכויות למגורים (הקיימות והעתידיות) בחלקת המגורים, תמורת תשלום דמי רכישה אשר יהיו בשיעור 33% משווי הקרקע של חלקת המגורים.
תשלום זה הינו תחליף לתשלום דמי הסכמה שהיה נהוג בעבר ביחס לשטח חלקת המגורים.

    החלטה 1155

החלטת מועצת מקרקעי ישראל מיום ג' בתמוז תשס"ח (6 ביולי 2008) המעדכנת את החלטת מועצה 979, החלטה אשר נועדה לעגן את זכויות החקלאים בישובים חקלאיים בחלקת המגורים. חקלאי או אגודה חקלאית אשר יבחרו להצטרף להסדר המפורט בהחלטה, יהיו זכאים לכך שבחלקת המגורים לא יחולו ההוראות הקיימות כיום בהסכמים מול המינהל בדבר השבת קרקע למינהל בעת שינוי יעודה.

    החלטה 979

החלטת מועצת מנהל מקרקעי ישראל שנחתמה ביום 26.6.07, ע"י שר האוצר, החלטה אשר יצרה שינוי משמעותי בכל הקשור לעיגון זכויות החוכר בחלקת המגורים בנחלה.
נגד ההחלטה הוגשו מס' עתירות לבג"צ וביום 9.6.11, לאחר שהעניין נידון בהרכב מורחב של בית המשפט, ניתנה החלטת בית המשפט העליון אשר קיבלה את מרבית הוראות ההחלטה בכל הנוגע לעיגון זכויות החקלאים בחלקת המגורים ואישרה אותן.

    היטל השבחה

תשלום שבדרך כלל חל על המוכר, התשלום מועבר לרשות המקומית והוא מגלם את עליית שווי המקרקעין בעקבות אישור תכנית מפורטת או שינוי שחל בתכנית הקיימת שהביא להשבחת הנכס.
גובה היטל ההשבחה נקבע למחצית מערך ההשבחה, כלומר, חצי מההפרש בין שווי המקרקעין בשימוש החדש לבין שוויו בשימוש הקודם.

    הסכם דו צדדי

חוזה תלת שנתי, הנכרת בין מינהל מקרקעי ישראל לאגודה.
מערכת היחסים המשפטית בין המינהל, האגודה וחבר האגודה, בנויה על התשתית הבאה:
הקרקע היא קרקע מדינה המנוהלת בידי המינהל, המינהל מעניק רשות שימוש במשבצת קרקע לאגודה שיתופית, והאגודה כבת רשות מעניקה רשות שימוש לחבר האגודה בנחלה.

    הסכם הרישיון

ההסכם החל על משבצת האגודה, המגדיר בין היתר את תנאי הרישיון ובו מפורטים מה הם זכויות האגודה וחבריה.
הסכמי משבצת של מושבים רבים, הגם שלא חודשו מייד עם תום תקופת ההסכם, התקבלו ע"י בתי המשפט כהסכמים שיש לראותם ככאלה המתחדשים באופן אוטומטי ע"י הצדדים.

    הסכם הרשאה

הסכם המייעד קרקע לשימוש זמני ולמטרה שמינהל מקרקעי ישראל אישר ושניתן לביטול לפי צרכי המינהל.

    הסכם חכירה

חכירה הינה סוג של זכות קניינית, זכות שכירות לתקופה ארוכה העולה על 5 שנים. הרוכש דירה, בית, חנות, או כל נכס אחר על אדמות המנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל, נדרש לחתום על חוזה חכירה עם המינהל. חוזה זה מבטיח את זכויות החכירה (שכירות לתקופה ארוכה) אשר בדך כלל נחתמות לתקופה של 49 שנים, אך הבעלות על הקרקע נותרת בידי מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח.

    הסכם משבצת

הסכם החכירה הנחתם בין האגודה השיתופית לבין מינהל מקרקעי ישראל.

    הסכם משולש

הסכם תלת שנתי, הנכרת בין האגודה, הסוכנות היהודית לא"י ומינהל מקרקעי ישראל, כאשר מערכת היחסים המשפטית בין גורמי המינהל, הסוכנות, וחבר האגודה, בנויה על התשתית הבאה: הקרקע היא קרקע מדינה המנוהלת בידי המינהל, המשכיר אותה לסוכנות היהודית לארץ ישראל בתור גורם מיישב, והסוכנות מצידה
מעניקה רשות שימוש במשבצת קרקע לאגודה השיתופית, והאגודה כבת רשות מעניקה רשות שימוש לחבר אגודה בנחלה.

    הסכם פיתוח

אדם הרוכש אדמות המנוהלות על ידי מינהל מקרקעי ישראל, נדרש לחתום על חוזה חכירה עם המינהל. חוזה זה מבטיח את זכויות החכירה (בד"כ שכירות לתקופה של 49 שנה), אך הבעלות על הקרקע נותרת בידי מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח.

    העברת זכויות בנחלה

העברתה של זכות החכירה או הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה, למעט העברה לקרוב, או לגרוש/גרושה על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין.

    פיצולנחלה – הפרדת מגרש מנחלה

לפני ההצטרפותלהסדר שבהחלטה 979 ולאחריה ניתן היה וניתן יהיה לפצל יחדית דיור מהנחלה . חוכר שעמד בתנאים והצטרף להסדר יהנה מתשלום של עד מקסימום 33% משווי הקרקע [לעומת מי שלא הצטרף להסדר 91% משווי הקרקע] , ולחתום על חוזה חכירה למגורים למגרש כולל זכויות קיימות ועתידיות ליחידת דיור.

    השגה

פירוש המונח "השגה" עפ"י חוק מיסוי מקרקעין, כאשר נישום אינו מקבל את חישוב שומת המס אשר הוצאה לו, או כאשר הוא חולק על אחד מרכיבי השומה, יש באפשרותו להגיש למנהל מיסוי מקרקעין השגה על השומה בהתאם לאמור בסעיף 87 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) התשכ"ג- 1963 .
(א) הרואה עצמו מקופח בהודעת שומה רשאי, תוך שלושים יום מיום שנמסרה לו ההודעה, להשיג עליה לפני המנהל בכתב שבו יפרט את פרטי השומה עליהם הוא חולק ויתן טעם להשגתו; המנהל ישיב למשיג את החלטתו המנומקת בכתב תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה או תוך שלושים ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; לא השיב המנהל למשיג במהלך תקופה זו, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
(ב) לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או מקצתה, מבלי שניתנה למשיג הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, אם ביקש זאת המשיג בהודעת ההשגה.

    ולקחש"פ

הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ), פועלת מכוח חוק התכנון והבנייה, הוועדה היא במדרג הארצי ומטרותיה הם לשמור על עתודות הקרקע שישמשו לחקלאות ולשטחים פתוחים במדינת ישראל.

    ועד אגודה

ועד ההנהלה של האגודה, נבחר ע"י האסיפה הכללית של האגודה מבין חברי האגודה.
סמכותו של ועד האגודה הינה סמכות שיורית, כל הסמכויות שלא נמסרו עפ"י הפקודה, תקנות רשויות האגודה, ותקנון האגודה לרשות אחרת, מוקנות לועד האגודה.
סמכותו של הועד לעסוק בפעילות רגילה של עסקי האגודה הנעשית בהתאם למטרות ולסמכויות שנקבעו בתקנון האגודה ובהחלטות האסיפה הכללית.
לועד ההנהלה אין סמכות לבצע פעולות ולקבל החלטות שיש בהן כדי לפגוע באושיות האגודה ובמטרותיה הבסיסיות והעיקריות והיא חייבת באישורה של האסיפה הכללית.

    ועדת הכרעה

ועדה בראשות שופט בית משפט שלום שהוסמכה לדון בתביעות כנגד מחזיקים בשל הפרות על חוק ההתיישבות.

    חוכר

מי שהינו בעל זכות החכירה בתוקף עם מינהל מקרקעי ישראל.חוכר עשוי להיות ישוב חקלאי או מתיישב בישוב חקלאי או בישוב אחר, שהינו חוכר או השוכר קרקע בתנאי נחלה, לרבות חוכר בחכירה לדורות, שוכר בחוזים זמניים מתחדשים, בר-רשות בנחלה ומתיישב בישוב חקלאי או בישוב אחר שהינו בעל הזכויות בנחלה על פי הרישום במינהל ובספרי הישוב החקלאי.

    חלקה

הנחלה, מורכבת בדרך כלל מחלקות א' ב' ו- ג'.
חלקה א' – הינה שטח רצוף של קרקע המהווה חלק מנחלה, המיועד למגורים ולמבני משק של החוכר, וכן לעיבוד חקלאי.
חלקה ב' – הינה שטח קרקע המשמש לעיבוד חקלאי, כאשר מיקומה יכול ויהיה בצמוד לחלקה א' ויכול להיות מרוחק מבית המגורים, בהתאם למפות האגודה ולתוואי שטח המשבצת.
חלקה ג' – הן אותן חלקות המיועדות לעיבוד משותף של כלל חברי האגודה והשטחים הציבוריים השייכים לאגודה דוגמת מטעים ופרדסים.

    חלקת המגורים

מדובר בהגדרה חדשה שבאה מכיוונה של מ.מ.יבהחלטת מועצת מקרקעי ישראל שמספרה 979 שאושרה בבג"ץ.
חלקת המגורים במושב הינה שטח מתוך חלקה א' של נחלה, בגודל כולל של עד 2.5 דונם בלבד או הגדרתשטח המגורים לשטח של עד 2.5דונם , שמתקיימים בו במצטבר התנאים שלהלן:
א. חלקת המגורים תהיה שטח רציף.
ב. השטח מיועד למגורים בתכנית תקפה.
ג. השטח כולל את יחידות הדיור הקיימות בחלקה א'.

    ישוב חקלאי

אגודה שיתופית חקלאית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי או אגודה חקלאית שיתופית או אגודה שיתופית חקלאית שהיא קיבוץ או מושב, אשר מושכרים או מוחכרים לה מקרקעין כמשבצת בתנאי נחלה או מחזיקה במשבצת בתנאי נחלה כברת רשות .

    מגרש בהרחבה

על מנת לאפשר התפתחות והרחבת המושב לבני המקום ולתושבים המעוניינים להעתיק את מגוריהם למושב, וכמקור מימוני ממנו יכלו המושבים בעבר להפיק הכנסות להסדרת חובותיהם הכבדים, ניתנה לאגודות השיתופיות האפשרות להוסיף שכונות מגורים ויחידות דיור לתושבים שאינם בני המקום, ולצאצאי בני המקום כדור ההמשך אשר מעוניינים להמשיך ולהתגורר בקרבת ההורים. היקף ההרחבה שהותר על פי החלטת ממ"י הוגבל לחצי דונם למגרש, כאשר המגרשים יוחכרו על ידי המינהל למועמדים שיומלצו ע"י האגודה.
אישורה של תוכנית ההרחבה, נעשה בהיקף מגרשים של 115% ממכסת הנחלות המתוכננות של הישוב החקלאי.
בעבר גודל המגרשים היה 500 מ"ר, כיום גודל המגרשים משתנה עפ"י מיקומם של המושבים:
בישובי עדיפות לאומית א',ב' ובישובי מרחב התפר – עד 500 מ"ר. במרכז הארץ – עד 350 מ"ר

    מועצת מקרקעי ישראל

מועצת מקרקעי ישראל הוקמה על פי חוק מינהל מקרקעי ישראל תש"ך – 1960.
המועצה קובעת את המדיניות הקרקעית שלפיה ינוהלו מקרקעי ישראל והיא המפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי ישראל ומאשרת את תקציבו

    מושב

צורת התיישבות כפרית ייחודית למדינת ישראל, אשר מאגדת קבוצה של תושבים (לרוב חקלאים) במסגרת כלכלית שיתופית.
המשתתפים במסגרת המושבית מכונים חברים. לכל חבר מושב מוקצית חלקה, אשר במרבית המקרים משמשת לחקלאות. בחלק מן המושבים בהם בוצעה הרחבה מתגוררים אנשים נוספים, שאינם חברים במסגרת השיתופית והם מכונים תושבים.

    מושע

בעלות משותפת במקרקעין, כאשר לא ניתן להגדיר באופן נפרד את בעלותו או זכויותיו של כל אחד מהבעלים, באופן בו השיתוף הינו בכל חלק וחלק במקרקעין

    מחזיק

מי שזכאי להחזיק בקרקע חקלאית ממקרקעי ישראל על פי הסכם חכירה או בר רשות. ולעניין מים מי שנקבעה לו מכסת מים על ידי נציב המים או על ידי רשות שהוסמכה לכך או שהוקצתה לו מכסה מתוך כמות מים שהוקצתה לאגודה בה הוא חבר.

    משק עזר

שטח שאינו נחלה ומיועד ליחידת מגורים אחת ולעיבוד חקלאי.
בעלי הזכויות במשקי העזר מתגוררים אומנם באגודה השיתופית, אך הם אינם בעלי זכויות בה.
קרקע שהוחכרה או נמסרה למטרת משק עזר, כוללת מגורים ועיבוד חקלאי ובלבד שהקרקע אינה מהווה נחלה כהגדרתה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

    נחלה

מקרקעי ישראל שהינם קרקע חקלאית, בגודל שנקבע על ידי שר החקלאות בהתייעצות עם הרשות לתכנון במשרד החקלאות, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מהמשק החקלאי.
קרקע חקלאית הכוללת בתוכה מגורים ומשק חקלאי, בתוך יישוב המאורגן באגודה חקלאית שיתופית או מחוצה לו.

    פיצול נחלה

חלוקה של שטח הנחלה וגריעת מגרש מתוך שטח הנחלה לפי התב"ע והוראות מינהל מקרקעי ישראל, כאשר הנחלה ממשיכה לשמש למטרה המקורית כנחלה לכל דבר ועניין והשטח המפוצל נגרע מתוך שטח הנחלה והופך למגרש עצמאי, אשר הזכויות בו הינם כמו של מגרש בהרחבה.

    פל"ח – פעילות לא חקלאית בנחלה

כאשר נעשה שימוש לא חקלאי בשטח הנחלה מכונה הדבר פל"ח,ישנם תכניות אזור המאפשרות פעילות כזו. פעילות זו אינה משנה את הייעוד החקלאי אשר לשמו נתנה הקרקע, אלא מאפשרת לעסוק בפעילות שונה ממה שיועד לקרקע החקלאית מלכתחילה. כאשר מבוצעת פעילות שאינה חקלאית בשטח הנחלה נדרשים לשלם למינהל מקרקעי ישראל בהתאם לסוג השימוש וסוג הפעילות.

    קרקע חקלאית

קרקע שנועדה לשמש לייצור תוצרת חקלאית, או לגידול בעלי חיים, החזקת ציוד או מלאי חקלאי.

    רשם האגודות השיתופיות

רשם האגודות מתמנה על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
מינויו של רשם האגודות השיתופיות מתבצע בצו כללי ומיוחד המעניק לו סמכויות ותפקידים רבים, בהתאם לפקודת האגודות השיתופיות, כמו גם התקנות והצווים שמכוחה.
המחוקק, והפסיקה, הקנו לרשם סמכויות נרחבות ומקיפות הכוללות בין היתר: שיקול דעת ברישום אגודות ובשינוי סיווגן, סמכות לבירור בסכסוכים הנוגעים לעסקי האגודות השיתופיות, חקירות בעסקי אגודה ובדיקת פנקסיה, סמכות ייחודית בפירוק אגודות שיתופיות וכיו"ב. החברים אשר בוחרים להתאגד במסגרת של אגודה שיתופית מקבלים על עצמם את סמכותו של הרשם מתוך אמונה, כי הרשם הוא זה המייצג בדרך ובצורה הטובה ביותר את הדרך הנכונה לצורכי הפעלת ההתאגדות.

    שטחי עיבוד

שטחים המיועדים לעיבוד חקלאי או לנטיעות לתקופה העולה על חמש שנים.

    שימוש חורג

שימוש בקרקע בתחום חלקת המגורים למטרות לא חקלאיות, ושלא על פי תכנית תקפה בהתאם לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, או על פי היתר תקף לשימוש חורג שניתן כדין.

    שינוי ייעוד

שינוי מטרת החכירה המקורית, למשל: הקמת מבנה מגורים על קרקע חקלאית, שימוש מסחרי בחלקה ב'.

    תנועת המושבים

תנועה אשר הוקמה בשנת 1933 על ידי חברי מושבים במטרה לטפל בבעיות הייחודיות להם מול המוסדות השונים. תנועת המושבים היא התנועה המיישבת הגדולה בישראל ומאגדת כ- 250 מושבים. התנועה עוסקת בייצוג המושבים מול מוסדות המדינה, בכל הנוגע לעיגון הזכויות של חבריה בקרקע, המדיניות החקלאית והכפרית ובפיתוח כלכלי במרחב הכפרי.

    תעסוקה לא חקלאית

שימוש בקרקע בתחום חלקת המגורים למטרות לא חקלאיות , לרבות מבני קיט כפרי, על פי תכנית תקפה בהתאם לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965, או על פי היתר תקף לשימוש חורג שניתן כדין.

    תקן נחלה

מספר הנחלות המתוכננות אשר אישרה הרשות לתכנון במשרד החקלאות לכל ישוב חקלאי.

    תקנון אגודה שיתופית

התקנון הינו בעצם הבסיס הקיומי למערכת החוזית הקיימת בין האגודה לבין חבריה ובין החברים בינם לבין עצמם, ביחס לחובותיהם וזכויותיהם.
הוראות תקנון האגודה השיתופית יהוו בדרך כלל את המקור לקביעת מעמדו של החבר באגודה, החל מעת קבלתו לאגודה, התנהלות האגודה ביחס אליו ועד להוצאת החבר מהאגודה.
התקנון משמש ככתובת לכל הזכויות הקיימות לחבר האגודה.

    מונחים נוספים
    אינשאט

מחוברים הרשומים בנפרד מהקרקע.

    בניה נמוכה

מקרקעין מבונים בבניה צמודת קרקע וכל מקרקעין מבונים
למגורים שאינם בניה רוויה (הכוונה לבתים בודדים, וילות, קוטג'ים, בתים
דו משפחתיים או ארבע משפחתיים, צמודי קרקע וכיו"ב).

    בניה רוויה

בנין הרשום כבית משותף או ראוי להירשם בעתיד כבית משותף על
פי חוק המקרקעין התשכ"ט ‎1969, בן שתי קומות ומעלה ואשר יש בו
ארבע יחידות דיור לפחות, כאשר בכל קומה לפחות יחידת דיור אחת.

    בעל זכויות

בעל זכויות חכירה (חוכר), שכירות או הרשאה לשימוש בקרקע, או
בעל זכות אחרת במקרקעין.

    דמי היתר

הסכום שעל החוכר לשלם למינהל כתנאי למימוש זכויות בקרקע,
שלא הוענקו לו לפי חוזה החכירה שבידו, בהתאם לנהלי המינהל.

    דמי הסכמה

תשלום שעל החוכר לשלם כתנאי להעברת זכויות חכירה בנכס.

    היוון דמי חכירה שנתיים

סך התשלומים העתידיים למינהל, עבור תקופת החכירה
או יתרתה בתשלום חד-פעמי מראש.

    היטל השבחה

תשלום לרשות המקומית בעבור עליית שווי המקרקעין בעקבות
אישור תכנית מפורטת או שינוי בתכנית הקיימת. גובה היטל ההשבחה נקבע
למחצית מערך ההשבחה, כלומר, חצי מההפרש בין שווי המקרקעין בשימוש החדש
לבין שוויו בשימוש הקודם.

    הסכם הרשאה

הסכם המייעד קרקע לשימוש זמני ולמטרה שהמינהל אישר ושניתן
לביטול לפי צרכי המינהל.

    הסכם פיתוח (חוזה פיתוח)

הסכם המייעד קרקע לבנייה במטרה ובתנאים שהמינהל
אישר. בהתקיים תנאיו, זכאי היזם להתקשר עם המינהל בחוזה חכירה.

    העברת זכות החכירה

העברתה של זכות חכירה במקרקעין בשלמותה או בחלקה או
הסבתה בדרך כלשהי לאחר, בתמורה או ללא תמורה.

    ועדת תכנון (רשות סטטוטורית)

לפי משמעותה בחוק התכנון והבנייה תשכ"ה ‎1965.

    חוזה חכירה (הסכם חכירה)

הרוכש דירה, בית, חנות, בית מלאכה או כל נכס אחר על אדמות המנוהלות על ידי המינהל חותם על חוזה חכירה עם המינהל. חוזה זה מבטיחאת זכויות החכירה (שכירות לתקופה ארוכה) אך הבעלות על הקרקע נותרת בידימדינת ישראל קרן קיימת לישראל או רשות הפיתוח.

    חוכר

בעל זכות החכירה בתוקף חוזה בר תוקף עם המינהל.

    טאבו

לשכות מרשם המקרקעין במשרד המשפטים.

    מועצת מקרקעי ישראל

מועצת מקרקעי ישראל הוקמה על פי חוק מינהל מקרקעי ישראל תש"ך – ‎1960. המועצה קובעת את המדיניות הקרקעית שלפיה ינוהלו מקרקעי ישראל והיא המפקחת על פעולתו של מינהל מקרקעי ישראל ומאשרת את תקציבו.

מינהל
מינהל מקרקעי ישראל.

    מקרקעי יעוד

כהגדרתם בסעיף 107 בחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969.

    מקרקעי ישראל:

שטחה של מדינת ישראל כ-‎22 מיליון דונם. כ-‎93% משטח זה הם מקרקעי ישראל, דהיינו מקרקעין בבעלות מדינת ישראל,קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח.

    מקרקעין

קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה חיבור של קבע.

    משק עזר

קרקע שהוחכרה או נמסרה למטרת משק עזר,
הכוללת מגורים ועיבוד חקלאי ובלבד שהקרקע אינה מהווה נחלה
כהגדרתה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

    נחלה

קרקע חקלאית הכוללת בתוכה מגורים ומשק חקלאי, בתוך יישוב המאורגן
באגודה חקלאית שיתופית או מחוצה לו. נמסרה לצורך פרנסת ומגורי מתיישב ומהווה
יחידה משקית חקלאית אחת, אשר את גודלה קבע שר החקלאות בהתייעצות עם מינהל
התכנון שליד משרד החקלאות, ואשר הוחכרה לו בתנאים הנהוגים במינהל לגבי נחלות.

    נכס

מקרקעין שבניהול המינהל: בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוח או קק"ל.

    עסקה

כל פעולה או התחייבות כלשהי: הסכם רכישה, הסכם מכר, הסכם חליפין, הסכם חכירה, הסכם פיצויים בקרקע או בכסף, הסכם שכירות, הסכם פיתוח, הסכמי הרשאה, זכות הנאה, התחייבויות למשכנתאות, אופציות, הקפאות, זכויות קדימה, הערות אזהרה וכל אזהרות והתחייבויות אחרות שיש בהם קביעת כל זכות בנכסים, שנוצרו לפי מסמך בכתב.

    פיצול מגרש

הינו חלוקה של שטח המגרש לשני מגרשים או יותר לפי תב"ע, כאשר לפחות אחד המגרשים שנוצרו מהפיצול מבונה וממשיך לשמש למטרה המקורית.

    צו בית משותף

צו זה הוא אמצעי לחלוקת קרקע לתת חלקות (דירות). מבנה שיש בו שתי יחידות ויותר יירשם כבית משותף.

    קרוב

לענין העברת זכויות במגורים- בן זוג לרבות ידוע בציבור כבן זוג או, גרוש/הבמסגרת הסכם גירושין, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא בן הזוג, מאמץ ומאומץ ובן זוגו של כל אחד מאלה.

    רשות מקומית

אחת או יותר מהרשויות הבאות: עיריה, מועצה מקומית או מועצה אזורית.

    שטח מוסדר

שטח שהופעלו לגביו הליכי הסדר מקרקעין על פי חוק. בסיום התהליך מתקבלתמפת גוש עם חלקות שנמדדו במדויק ולכל חלקה ישנו רישום בעלות סופי בספרי המקרקעין.

    שטח לא מוסדר

ראו לעיל "שטח מוסדר". שטחים לא מוסדרים רשומים במרשם המקרקעין,אלא שמרשם זה טרם עבר את תהליך ההסדר, ועל כן אינו מדוייק דיו.

    שטחי עיבוד

שטחים המיועדים לעיבוד חקלאי או לנטיעות לתקופה העולה על חמש שנים.

    שינוי בניצול אחוזי הבנייה במגרש

שינוי באחוזי הניצול פירושו תוספת אחוזי ניצול על אלו המאושרים על פי תכנית בנין העיר במסגרת היעוד הקיים.

    שינוי ייעוד המגרש

שינוי ייעוד משמעותו – שינוי מטרת החכירה המקורית, למשל: הקמת מבנה תעשייה או בית מלון במקום בית מגורים.

    שינוי ניצול/יעוד

"עסקת שינוי יעוד וניצול הינה": הגדלת זכויות בנייה שאינה בגדר "תוספת בנייה". בתעסוקה: בעקבות מימוש העסקה יוגדלו אחוזי הבנייה למעלה מפי שניים
מאחוזי הבניה הכוללים הקיימים."שינוי ניצול": הגדלת זכויות בנייה מעבר למה שמקנה חוזה החכירה הקיים. (בנוגע להגדלת זכויות במסגרת החוזה הקיים ראו הגדרת "תוספת בניה" להלן)."שינוי יעוד": שינוי יעוד המקרקעין ממה שמוגדר בחוזה החכירה ליעוד אחר עפ"י תב"ע תקפה.

    תוספת בנייה

תוספת שטח בנייה למבנה קיים, המשמשת למטרת
החכירה המקורית, וכן הקמת יחידת דיור נוספת, ובלבד שיתקיימו
התנאים הבאים:
א. בבניה צמודת קרקע למגורים- לא תתוסף , בעקבות מימוש תוספת הבניה,
יותר מיחידה אחת.
ב. בתעסוקה-תעשייה, משרדים, מסחר ומלונאות-תוספת הבנייה תהא
במסגרת הרחבת המבנה הקיים, ובעקבות מימושה לא יגדלו אחוזי
הבנייה במגרש למעלה מפי שניים.
(ראו החלטת מועצה 1186).

    תכנית

לפי משמעותה בחוק התכנון והבניה תשכ"ה ‎1965. תכנית המגדירה
את יעוד הקרקע, חלוקת הקרקע למגרשים ואופן השימוש בהם.

1 Response to "מושגי יסוד בסיסיים עורכת ומביאה לאתר דלית ביטון מ 'דלית ב.ק. אדריכלים'"

  1. מאת דלית ויטון אדריכלית הנדסאית ומשפטנית:

    מהיום [20.1.12] ניתן לשאול כאן שאלות

Leave a reply

You must be logged in to post a comment.

שינוי גודל גופנים