המלחמה על קרקעות המתיישבים במושבים וחוזה החכירה לדורות

המלחמה על קרקעות המתיישבים במושבים/ מאת דלית ויטון אדריכלית הנדס' ועורכת דין מומחית בתכנון ובניה בישראל 
הסדרת חוזה חכירה לדורות/ החלטה 429 , האמנם?

הכותבת דלית ויטון – אדריכלית הנדסאית ועורכת דין מומחית נדל"ן ותכנון ובניה בכלל ובהתיישבות העובדת בפרט. בקיאה בהחלטות רמ"י בעניין המתיישבים במושבים .
לפניכם עדכון חם מהשטח בעניין התגבשות חוזי חכירה עם התיישב ועם האגודה וההתנגדויות הרבות שהקים רמ"י לחוזה ההולך ונרקם לכדי אישור ביום 06.11.13.
החוזר כולל הפניות לקישורים רלוונטיים להבנה. מומלץ להפיץ את העדכון לכול המתיישבים ו/או להפנותם לכתובת הח"מ.

המושבניקים יוכלו לרשום נחלות על שמם, האמנם?

מבג"צ הקרקעות יוני 2011 ועד חוזיי חכירה נובמבר 2013
מאז בג"ץ הקרקעות בו הוחלט להקנות למתיישבים במושבים הכפריים ובמושבים השיתופיים ובקיבוצים, זכויות על הקרקעות , ועד היום עמלים ב רמ"י בהכנת חוזי החכירה .
מטרתם העיקרית של הכנת חוזים אלו היתה אמורה להיות אחת: הקניית זכויות למתיישבים במושבים.
כידוע הכינה רמ"י שני חוזיי חכירה לדורות : האחד עם המתיישב והשני עם האגודה.
ביום ד' הקרוב ה 06.11.13 תידון במועצת מקרקעי ישראל, בהחלטה 429 שעניינה : אישור טיוטת שני חוזיי חכירה לדורות שהוכנה ע"י רשות מקרקעי ישראל (רמ"י ). כידוע למועצת מקרקעי ישראל סמכות בדין (סע' 3 לחוק מקרקעי ישראל הסמיך אותה ) לדון ולאשר חוזי חכירה.
לפי רמ"י החלטה 429 הינה החלטת המשך להחלטת 476 ולהחלטת 826 שקבעו כי יש לחתום על חוזיי חכירה לדורות עם המתיישבים במושבים, ל 49 שנים שניתן לחדשם 3 פעמים ובסה"כ 196 שנים.

מי שותף בניסוחם של שני חוזיי החכירה ?
תנועת המושבים בראשותו של מאיר צור – מזכ"ל התנועה ביחד עם עמית יפרח עו"ד שותפו כצד לחוזה כביכול, בשמם ו/או כנציגם של המתיישבים במושבים נמנו בין יתר השותפים לנוסח החוזה. במשך למעלה משנתיים התגאתה תנועת המושבים כי היא שומרת על זכויות המתיישבים על ידי כך שהיא שותפה מלאה לניסוחי החוזים וכנותנת את הערותיה לרמ"י בעניין ניסוחי שני החוזים כאמור.
באופן נאמן , המתיישבים סמכו את ידם של תנועת המושבים לפעול בשמם וסמכו על התנועה. לפתע מתגלע קרע עמוק בין התנועה לבין ההתיישבות העובדת בכללותה . כבר שבועיים שנשמעים קולות נפץ מכול קשת מומחי ובעלי עניין במגזר החקלאי שהכותבת נמנת עם מומחי התחום שהיותה נמנית בכישרון ייחודי של אדריכלית הנדסאית ומשפטנית בתחום ספציפי – ההתיישבות העובדת בישראל!
מבלי להיכנס לתוכנם של חוזי החכירה ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, ככול שהדברים נראים כרגע הם שאין כול הסכמה בעניין חוזיי החכירה שגובשו ברמ"י לבין המתיישבים ומומחי דבר בהתיישבות העובדת לאורכה ולרוחבה.
נראה כי צוות מצומצם של אנשים היה שותף לחוזיי חכירה שאמורים היו לקבוע היסטורית את גורלם מעמדם וזכויותיהם של המתיישבים, וכול היתר 33,000 בעלי נחלות לא היו בקיאים ברזיי הפרטים, ועל כן הכעס רב, בדיוק כגודלו של הנסתר על הגלוי שרב גם הוא!

הדלפת טיוטת הסכם חוזי החכירה
הכול החל 23.10.13 ביום בו רמ"י שיחרר את הדלפת מסמך טיוטת הסכם החכירה.
במשך השנתיים וחצי האחרונות שמרו בסוד, את טיוטת חוזיי החכירה המתגבש, כול הנוגעים בדבר.
מששוחרר הפקק ומשהודלפה טיוטת החוזה, ע"י רמ"י, חשכו עיניהם של: עשרות אלפי מתיישבים ושל עמותת אדמתי ושל רו"ח ועו" למיניהם ושל מומחי תכנון בתחום ובכלל זה הכותבת דלית ביטון אדריכלית הנדסאית ומשפטנית מומחית תכנון במגזר הכפרי ובכלל זה המתיישבים.
מלחמת האימיילים
הכול החל עם מלחמת אימיילים, אימיילים רבים הועברו בהפצת נטו בין המתיישבים, ע"י עמותת אדמתי שהביעה את התנגדותה הנחרצת לחוזיי החכירה שהוכנו ואף הזהירה את המתיישבים מפני הסכנות הכרוכות בחתימה עליהם. העמותה עשתה זאת ע"י פריטה לפרוטות של החלטה 429 מהותה עיקריה וסכנותיה למתיישבים.
תנועת המושבים לא נשארה חייבת והוציאה מצדה מכתב אזהרה ליו"ר מרכז המועצות האזוריות , ליו"ר החטיבה להתיישבות בסוכנו"י לכל חברי מועצת התנועה: בל יפנו לשום גורם (הדגשה שלי) טרם הפניה לתנועה(תנועת המושבים).
כבר עתה יודגש כי כול אזרח המעוניין להגיש את הערותיו לרמ"י טרם הדיון בחוזי החכירה יכול לעשות זאת בעצמו באופן ישיר ומכוון באמצעות לחיצה על הקישור באתר רמ"י.

החלטה 429
לדעת הכותבת טיוטת שני חוזי החכירה כפי שהוצגו, לא רק שאינם מטיבים עם המתיישבים , אלא הם באים לרוקן מתוכן את זכויותיהם, טוב למתיישבים אילולא חתמו על חוזי חכירה אלו ובכך ימנעו את הרעה העלולה לבוא על זכויותיהם ככול שיוותרו כאלו.
בג"צ כבר קבע כי יש לעגן את זכויות המתיישבים ביוני 2011, לא ברור מדוע הוכנו חוזי חכירה המרוקנים מתוכן את זכויותיהם של המתיישבים ועוד יותר לא ברור מדוע ימהרו המתיישבים לחתום על חוזה שמרוקן את החלטת בג"צ ואת זכויותיהם מתוכן.

החלטות מועצת מקרקעי ישראל
מאז הוקם מנהל מקרקעי ישראל הקרוי כיום רשות מקרקעי ישראל/רמ"י, בשנת 1961 ומאז הקמתה של מועצת מקרקעי ישראל, התקבלו במועצת מקרקעי ישראל מאות החלטות מועצה הקשורות למגזר החקלאי / התיישבות העובדת/המתיישבים במושבים ו/או בכפר שיתופי .
התקבלו גם החלטות מועצה שעניינן הקצאת קרקע חקלאית במסגרת חוזה חכירה לדורות לתקופה של 49 שנה, המתחדשת פעם נוספת. המדובר החלטות תקפות!!!

הצרות הגדולות

הצרות הגדולות והחדשות של המתיישב וועד האגודה במושבים.

1) חוזיי החכירה עם האגודה
השטחים הרשומים דלמטה יגרעו משטח המשבצת בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונהלי הרשות במועד הרלוונטי או שיושכרו לאגודה בחוזה שכירות שיתחדש מעת לעת , עד להקצאתם בחוזיי חכירה פרטני.
ככל חוזה החכירה אינם כוללם :
 שטחם של הנחלות הלא מאוישות – כלומר נחלות לא מאוישות נגרעות מהחוזה המשמעות המבצעית של סע' חשוב זה היא אחת !!!- הכנסת 12 מיליארד שקל לקופה הציבורית ע"י הלאמת כ 4,000 נחלות לא מאוישות בישראל
 שטחים שייעודם שאינו חקלאי – כלומר חוזה המשבצת אינו כולל שטחים שביעוד אינו מיועד לחקלאות ו/או שייעודו שונה.
 חלקות ב' של נחלות לא מאוישות – כלומר שטחי ב' של כ 4,000 נחלות לא מאויישות נגרעות מהחוזה , כנראה שעתיד יושבו למדינה מאות אלפי מ"ר של שטחים אלו.
 מבנים ציבוריים ושטחים שייעודם ציבורי – כלומר לכאורה נראה לח"מ כי רמ"י מכוונת להלאמת השטחים והמבנים כאמור, ולכול הפחות חילוט מבני ציבור והפקעתן לטובת שלטון מוניציפלי!
אלו סעיפים שמכניסים לקופת המדינה מליארדים ונלקחים מוועד האגודה בהסכמת המתיישב שיחתום, אם וכאש יחתום, על חוזה החכירה לדורות שמוצע, וע"י חתימתו הוא בעצם מביע את הסכמתו לפעולת ועד האגודה מול רמ"י ובכלל זה הלאמת קרקעותיהם לרמ"י.
לכאורה נראה כי מדובר ב'סינדול' משולש שיחליף את החוזה המשולש הטוב הישן והמוכר: סוכנו"י אגודה רמ"י.

2) ריקון חוזי החכירה מתוכן
חוזי החכירה רוקנו מתוכן באמצעות סע' בחוזה הקובע כי המועצה מסמיכה את רמ"י לעדכן את נוסח חוזי החכירה לדורות לאגודה ולמתיישב, ללא כול הגבלה וככול שהדבר יהיה חוץ למדיניות המועצה כפי שיתקבלו מעת לעת וככול שהדבר יידרש בחוק ו/או בפסיקה משפטית.
לא רק שמדובר בחוזה לטובת צד אחד בלבד (הצד החזק) ולרעת הצד השני (הצד החלש בחושה) , לצד החזק יש אפשרות לשנות מתיי שיחפוץ את חוזי החכירה.
3) חוזי חכירה עם המתיישב
חוזיי החכירה כוללים את חלקות א' בלבד, יתר החלקות ב' וג' יוחכרו לאגודה ולא למתיישב
רק אם החליטה האגודה להחכיר למתיישב את חלקות ב' וג' חוזה החכירה האישי יחול גם על חלוקת ב', וג'.
4) תנאים מוקדמים לחתימה על חוזה
א. רישום משבצת, קרי רישום החלקות א' ב' וג' בספרי רשם המקרקעין כיחידות רישום נפרדות
ב. שטח הכולל של חלקה ב' וג' שיוחכר למתיישב, לא יעלה על שטח הנחלה/חלקה א' ביישוב.
ג. במקרה של הפרת הוראות חוזה המשבצת הרשות לא תחתום חוזה חכירה עם המתיישב ו/או המושב.
הנה אנו רואים כי המתיישב נתון לגחמות ולמשחקי הכוחות שיהיו נתונים בידי ועד האגודה בלבד, זהו חיזוק עצום של ועד האגודה והחלשה עצומה של המתיישב.
נראה לי, כי רמ"י מכוונת לשאת ולתת עם ועדי האגודות לעניין יתרת הקרקעות(ועד לריקון קופת קרקעות האגודה מתוכן) ועל כן הוכנסה שיקול הדעת הבלעדי לוועד האגודה.
בחתימה על חוזה זה מסכים המתיישב לתת לועד האגודה לפעול בשמו, בכולה קשור לייתרת הקרקעות שכנראה יועברו בהמשך לרמ"י.
אנו רואים כי קיים קושי נוסף והוא רישום משבצת מושבית בו מסומנים החלקות המשויכות לכול מתיישב, כידוע כיום ל1/3 מהמושבים אין רישום משבצת והיתר כ 2/3 נמצאים בהליך רישום וחלקם הקטן כבר סיימו את תהליך הרישום.
הנה אנו רואים כי מי שיש לו נחלה קטנה 'נדפק' כפליים – פעם אחת שקיבל נחלה/חלקה א' קטנה ופעם שניה שיקבל הקצאה בחלקות ב' של הנחלה כגודל הנחלה/חלקה א', מאחר ויקבל שטח ב' בחוזי חכירה לפי גודל השטח של הנחלה שלו.
5) פינוי ו/או השבת הקרקע לרמ"י מייד עם שינוי ייעודה – כלומר רמ"י יוכל לפעול באופן חד צדדי לפינוי (הכוונה בעיקר לשינוי יעוד שטחי ב' וג' של הנחלה למטרות הרחבה תעשיה וכד).
6) פיצוי מופקע לטובת רמ"י בערך של 1% משווי הקרקע לאחר שינוי יעודה לכול חודש עיכוב בפינוי ו/או השבת הקרקע לרמ"י – כלומר שווי התשלום לרמ"י הינה משווי הקרקע המושבחת.
7) רמ"י תוכל לשנות יעודה ואף להפקיע קרקע חקלאית מכל סיבה שהיא – ככול שיוצע לה עבור הקרקע תמורה גבוה יותר מזו המתקבלת ע"י האגודה – כלומר אנו רואים כי הקרקעות החקלאיות הופכות למסחור לכול המרבה במחיר ויהיו מרבים במחיר! זהו הם כבר לא נחלתם של האגודה אלא נחלת המרבה במחיר.

הכותבת מזהירה את ציבור קוראיה כי הסעיף הזה הינו הדרקוני ביותר מכול סעיפי החוזה – זה הסעיף שמלאים את הקרקעות החקלאיות מידי 'בעלי הנחלות ' והאגודות ישירות לידי רמ"י שתחלק את הקרקעות שוב לידי המרבה במחיר.

8) לא ברור שווי הפיצוי שהוסכם לגבי החוכר/מתיישב/'בעל נחלה', ולגבי האגודה במידה של הפקעה ו/או השבת הקרקע החקלאית.
9) לרמ"י שקול דעת בקבלת חברים לאגודה והיא תוכל לקבוע האם האגודה פעלה בשיקול דעת ואם לאו. – עד היום שיקול הדעת היה מוקנה לחברי האגודה בלבד.

לדעתי, שינוי והתערבות בשיקול דעת האגודה, יכול להיות לטובה מאחר ויהווה מחסום בפני גורמים עבריינים שחפצים שהשתלטות על קרקעות המדינה המצויות בידי המושבים מחד ומאידך התערות רמ"י תאיין מתוכן את מקרם ההתיישבות והכפריות

הצרות הענקיות
הצרות הענקיות הן הפגיעה האנושה במתיישבים העונים לשם 'בעלי הנחלות':
התנאים בהם רמ"י היכנס לאפשרות חתימה על חוזה חכירה לדורות עם המתיישב
1) הסדרת כול השימושים החורגים בנחלה ובמילים אחרות מדובר בהוצאות
המתיישבים הקרויים בעלי הנחלות יצטרכו להסדיר את חריגות הבניה כתנאי לחתימה חוזה חכירה לדורות.
המשמעות הביצועית אופרטיבית של העניין הינה אחת לכול 98% מבעלי הנחלות בישראל :
א. התקשרות עם אדריכלית להכנת בקשות להיתר ולעיתים להכנת תכנית(שינוי תב"ע ) להסדרת עבירות הבניה ו/או השימושים החורגים בנחלה, מדובר בהוצאה כספית שמסתכמת בעשרות אלפי שקלים.
ב. הוצאות עבור תכניות מדידה – מדובר בעלויות של כ עד 3,500 ₪
ג. עלויות של אגרות היתרי בניה – מדובר בעלויות של החל מ 1,000 ₪ ועד עשרות אלפי שקלים.
ד. עלויות מהנדס קונסטרוקציה – מדובר בעלויות של החל מ 1,500 ₪ ועד 12,000 ₪.
ה. הוצאות משפטיות – צוי הריסה ער"ר על החלטות ועדה , ערר על החלטות רמ"י וכד' – מדובר בעלויות שמתחילות ב 300 ₪ ומסתיימות לעיתים בעשרות אלפי שקלים .

לדעת הכותבת, מדיניות התכנון הקיימת במושבים , בעניין השימוש בקרקע, הינה מיושנת לא מודרנית ואינה מתיישבת עם הקדמה והטכנולוגיה ומשכך מסבכת את בעלי הנחלות בעבירות בניה רבות שמקורן בחוסר קדמה והבנה של המשמעות החקלאית של ייצור חקלאי ושימוש בקרקע חקלאית.

האם לא דיי בבירוקרטיה והקושי שבהוצאת אישורי בניה ואישורי תכניות ע"י רמ"י וועדות התכנון השונות ,הקיימות כבר עשרות שנים בלאו הכי. כעת להגיש בקשות להיתר בניה ותכניות בהתיישבות העובדת יהפוך להיות עניין שבמומחיות למומחים בלבד, כידוע שכירת שרותי מומחים זה עסק יקר!
הח"מ לא מכירה מתכנן שיתחיל לקרוא את כול החלטות רמ"י (מאות החלטות) דבר שידרוש ממנו התעמקות והבנה עצומה שנדרש לה חודשים רבים ואח"כ שנים של ניסיון!

לא זו אף זו שכבר מעל ל 2/3 מהמושבים כבר החלו בהליך רישום המשבצת , ולאור התנאים הנ"ל הם יצטרכו להתחיל הכול מחדש!
כמובן שהדבר יגרום לבירוקרטיה עצומה יותר מהקיימת בלאו הכי כבר היום.

2) איסור השכרת היחידה השניה והשלישית של מבנה המגורים בנחלה למי שיאנו נמנה על הוריו או ילדיו של החוכר/המתיישב/'בעל הנחלה'.

3) עיבוד הקרקע החקלאית והשכרתה תעבור לשיקול דעתה של רמ"י ולאישורה בכול הקשור להשכרת והקרקע החקלאית לחברי האגודה למשל.

4) איסור השכרה מבנה למטרת מחסן ציוד שאינו בבעלות בעל הנחלה.

5) איסור השכרת מבנה כלשהו בנחלה למי שאינו נמנה על בני משפחת בעל הנחלה.

אני סבורה כי, שלושת האיסורים הנ"ל הינם בגדר פגיעה לא מידתית בקניינם של המתיישבים הקרויים 'בעלי הנחלות' , שכן בג"צ כבר הכיר בעובדה שיש להעניק להם את זכויותיהם על הקרקע– היכן נשמע כדבר הזה במדינת ישראל – טול דוגמא: חוכר בחיפה המחזיק דירה על שמו, האם רמ"י אוסר ו/או אסר עליו להשכיר דירתו? ברור שלא מאחר וזוהי פגיעה לא מידתית בקניינו , אז מדוע הוא מתערב בקניין של בעלי הנחלה? האם דמם של בעלי הנחלה מותר מדמו של בעל דירה בעיר?

6) כול בניה בנחלה טעונת אישור מראש ובכתב מאת רמ"י וזאת בנוסף לאישור הנדרש מוועדות התכנון ולעיתים גם אישורים נוספים הנדרשים ממשרד החקלאות למשל. (עד כה מעולם לא נדרש אישור מראש ובכתב מרמ"י, מדובר בדרישה חדשה והתערבות בתחומי משרד החקלאות).

7) גודלה של נחלה/חלקה א' יקבע ע"י רמ"י ולא ע"י משרד החקלאות ופיתוח הכפר כפי שהיה נהוג בעבר.

8) שינוי דמי חכירה ועדכונם יהיה אחת לשנה ותשלום מראש באמצעות ועד האגודה – בעבר היה תשלום אחת לשלו שנים והיה מדובר בתשלום קבוע פחות או יותר.
לדעת הח"מ יש כאן פרצה מסוכנת להשתלטות על הנחלות כאשר לא משולמים דמי החכירה השנתיים מאת האגודה.

9) הכפפת אישור מבנים חקלאיים לאישור רמ"י – עד כה סמכות לאשר מבנים חקלאיים היתה למשרד החקלאות בלבד שכן למשרד זה הידע והכישורים להכשרת מבנים חקלאיים .
הנה ניתן לראות כי כול הפרסומים אודות הקניית זכויות בעליות וכד', ככול שהן נוגעות להתיישבות העובדת למגזר הכפרי לאגודה למתיישבים במושבים היא אסון בלשון המעטה ולקיחת זכויות בלשון העדינה, זהו ניסיון לאיין זכויות קיימות בדין, בדרך הטעיה של פרסומים ושנים ושונים המטעים ובדרך של אי שיתוף כלל הציבור הנוגע לעניין. מדובר בהחלטה הפוגעת קשה מאוד בזכויות המוקנות ( בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל הקודמות ובהחלטת בג"צ) למתיישבים במושבים ובכפרים השיתופיים ולוועדי האגודות במושבים. הפגישה הקשה ביותר הינה הפגיעה במתיישבים הקרויים 'בעלי הנחלות'.
לא ברור מדוע רמ"י מציבה בחוזה לדורות התניות כה רבות ומכשולים המאיינים את הזכויות יותר מאשר מקנים בעלות, מה גם שמדובר בזכות הקיימת בדין בזכת ולא בחסד!

מדוע נדרש חוזה חכירה חדש?
החלטה מס" 416
החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 416 קבעה ביום 11.05.1989 את האפשרות לחתימת חוזה חכירה לדורות כבר בשנת 1989 נפתחה אפשרות חתימה על חוזי חכירה לדורות במושבי העובדים, כבר אז אושרו נוסחים חוזי החכירה
לשון ההחלטה: "בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, מאשר מועצת מקרקעי ישראל כי החל מיום 11.5.89 יהיו מושבי עובדים וחברי מושבי עובדים זכאים לחתום עם מינהל מקרקעי ישראל על חוזה חכירה כדלקמן : 1. חוזה חכירה לאגודה שהיא מושב עובדים. 2. חוזה חכירה למתיישב לגבי חלקה א' של נחלה במושב עובדים."

מדוע לחתום על חוזי חכירה נוסף וחדש המרוקן את הזכויות מתוכן?
הנה אנו רואים כי בידי רמ"י חוזי חכירה בתוקף , שחתמו עם מושב בן עמי ועם 'בעלי נחלות רבים' ועם רבים מהאגודות, על כן מדוע היה צורך בניסוח חדש גרוע בהרבה יותר מהניסוח הקודם?
שאלה טובה שהתשובה עליה מצויה בגוף השאלה: לדעת הכותבת, המטרה העיקרית בניסוח חוזה חכירה חדשה הינו ריקון את זכויות המתיישבים וועדי האגודות במושבים ובכפרים השיתופיים, מתוכן!
לי נראה כי הספינים שהודלפו לתקשורת בדבר החלטה היסטורית יוותרו כספינים בלבד, מאחר ואין כאן החלטה היסטורית וגם לא עיגון זכויות המתיישבים, יש כאן לכול היותר ניסיון להחליף חוזה חכירה טוב ונושן משנת 1989 בחוזה חכירה גרוע הרבה יותר וחדש מבית היוצר של שנת 2013 שמטרתו שליטה מלאה של רמ"י על נכסי צאן הברזל של המתיישבים.
הקשר להחלטה 823
הבסיס ההיסטורי לניסוח החדש של חוזיי החכירה נעוץ בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 823
מיום 10.02.1998 – שתכליתה הייתה הרחבת זכויות 'בעל הנחלה' וקביעת 4 תקופות חכירה בנות 49 שנים ולא 2 תקופות חכירה בנות 49 שנים וגם התאפשרה הזכות לרשום גם את חלקות ב' בנחלה ע"ש 'בעל הנחלה', אך בהחלטה 823 נקבע כי יש לעדכן את נוסח חוזיי החכירה לדורות הקיימים (בשל העובדה כי בזמן אישור ההחלטה כבר היה בתוקף חוזי חכירות לדורות מאת האגודה השיתופית במושב).

על פניו נראה כי חוזה החכירה לדורות החדש, ש יאושר בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל הקרובה שמספרה 429 יהפוך לאות מתה!
לדעתי מדובר באסטרטגיה שאינה מעוניינת להסדיר את זכויותיהם של ההתיישבות העובדת אלא לרוקן מתוכן את זכויותיהם היישר בחזרה לידיהה של רמ"י!

סיכום אישי והבעת דיעה
בכול שלוש וחצי שנותיי כסטודנטית למשפטים וכבוגרת המחלקה המסחרית לחטיבה החוזית באקדמיה למשפטים, טרם קראתי, שמעתי ו/או ראיתי פסיקה ו/או כול סוג של חוזה שלא ניתן להסתמך עליו.
הרי כול המטרה של עריכת חוזה בין הצדדים הינה תולדה של היצע וקיבול שמטרתו העיקרית הינה הסתמכות!
חוזה חכירה לדורות זה המוצע בין אם הוא בין רמ"י למתיישב ובין אם הוא בין רמ"י לוועד האגודה – אינו חוזה ואינו עונה לקריטריון של חוזה כלל ועיקר!
אין כאן הצעה – מעולם לא היתה הצעה למתיישבים , מתי מעט היו מודעים לטיוטת ההסכם שמופצת בימים אלו ואולי הגיעה ל כ 10% מכלל המתיישבים.
אין כאן קיבול – מאחר והצדדים לא מבינים את החוזה ולא יכולים לשנות את תוכנו ו/או להשפיע אליו.
אין כאן הסתמכות – מאחר ורמ"י יוכל לשנות את החוזה בכול עת וככול שייחפץ.
אין כאן תו"ל – מי שהשתתף בניסוח החוזה לא פעל בתו"ל למען המתיישבים אלא לטובת רמ"י בלבד, דבר שהוביל לחוזה שכולו עבודה בעיניים מאחר והוא מרוקן מתוכן את כול זכויותיהם של המתיישבים ואת חוק החוזים בכלל. בשלון פחות עדינה ניתן לומר כי שמו מכשול בפני עיוור! לדעת הכותבת יש כאן לא יותר מניצול ציני של כמיהת המתיישבים לעגן את זכויותיהם.
החל מ 06.11.13 לא יוכל המתיישב 'בעל הנחלה' לזכות להשתמש במוחכר ולעשות בו כאדם העושה בתוך שלו (מתוך סע' 7 (א) להסכם חכירה לדורות שאושר בשנת 1989 ע"י ממ"י.

עצתי
כללי המשפט המנהלי ואינטרס ההסתמכות קובעים כי רמ"י מנועה ממילא לפגוע בחוזי החכירה שכבר גובשו בשנת 1989 , באמצעות החלטותיה שלה ו/או נוהליה.
ועל כן רצוי שלא לחתום על חוזה החכירה החדש עד שלא יערך עפ"י כללי וחוקי עריכת החוזים שבעיקר שבהם הוא: תו"ל , הצעה, קיבול, הסתמכות.
לבקש לחתום על חוזה החכירה שאושר בהחלטה 416 ובהחלטה 826 שאושר בשנת 1989 פי הובא לעיל.

קישורים לכתבות נוספות ולקישורים רלונטים

דה מרקר-
דיונים אחרונים בין שר השיכון ונציגי המושבים לקראת חתימת הסכמי החכירה מיום 29/10/13
http://www.themarker.com/realestate/1.2152167
כלכליסט –
המושבניקים יוכלו לרשום נחלות על שמם , מיום 30.10.13
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/1,7340,L-3615635,00.html
רמ"י –
-חוזי חכירה ודברי ההסבר להחלטה 429 – מיום 23.10.13 http://www.land.gov.il/TashtiotCom/web%20services/asmx/mismachim/GettochenMismach.aspx?Sivug=137&TziburiPrati=9&Kodmachoz=0&KodmachozConn=0&Mezahe=429
– החלטה מס' 823 משנת 1989
http://www.land.gov.il/MoatzaWeb/InterHachById.aspx?HachId=823&SearchWords=
-החלטה מס' 1 מדיניות קרקעות משנת 1965
http://www.land.gov.il/MoatzaWeb/InterHachById.aspx?HachId=1&SearchWords=
-החלטה 416 משנת 1989
http://www.land.gov.il/MoatzaWeb/InterHachById.aspx?HachId=416&SearchWords=
אדמתי
'לא דובים ולא יער' – מיום 29.10.13
http://admati.org.il/portals/0/Documents/articles/Q&A_AboutRmiDex429_31102013.pdf

 

תנועת המושבים
החוזר שהופץ ע"י מאיר צור מזכ"ל התנועה וע"י עו"ד עמית יפרח
http://www.tmoshavim.org.il/uploadimages/letterkarkaot.pdf

נכתב ע"י דלית ויטון-אדריכלית הנדסאית ועורכת דין מומחית בנדל"ן תכנון ובניה, בעלת המשרדים  דלית ב.ק. אדריכלים ודלית ויטון משרד עורכי דין  טלפון ישיר 0524-617406

דף אוהדים בפייס בוק:https://www.facebook.com/dalitarchitecture?ref=hl

דוא"ל: dalit.b.k.arch@gmail.com

® כל הזכויות שמורות לדלית ויטון אדריכלית הנדסאית ועורכת דין
משרד אדריכלים  'דלית ב.ק. אדריכלים'
אין להעתיק/לצלם/לשכפל ללא רשות מפורשת מהכותבת בכתב.

Written by

1 Response to "המלחמה על קרקעות המתיישבים במושבים וחוזה החכירה לדורות"

  1. מאת oakley outlet:

    oakley outlet…

    Thanks for another wonderful post. Where else could anybody get that type of information in such an ideal way of writing? I have a presentation next week, and I’m on the look for such information….

Leave a reply

You must be logged in to post a comment.

שינוי גודל גופנים